יר י מי דורון נ' החברה המאוחדת למזרח הקרוב בע"מ ואח'

פסק דין

לפני שתי תביעות כספיות. האחת, על סך 733,109 ₪, שהוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעות ובה עותר התובע לחייב את הנתבעות להשיב לו כספים ששילם בגין אוטובוס שרכש מהנתבעת 2 ואשר סופק על ידי הנתבעת 1 וזאת בשל פגם יסודי במערכת הבלמים, שאינו ניתן לתיקון. כן עותר התובע להשבת כספים ששילם בגין תיקונים שבוצעו במערכת הבלמים, כמו גם קבלת פיצוי על הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש. בתביעה זו נשלחה הודעת צד ג' על ידי הנתבעת 2 אל הנתבעת 1. התביעה השנייה שלפני, הינה תביעה על סך 20,684 ₪, שהוגשה על ידי הנתבעת 1 כנגד התובע, בגין עלות תיקון שביצעה היא באוטובוס, במהלך בדיקתו על ידי המומחה שמונה מטעם בית המשפט במסגרת בתביעה הראשונה הנזכרת לעיל.

תמצית טענות התובע

התובע רכש ביום 16.8.00 מהנתבעת 2 אוטובוס תיירות דגם "סער" על שלדת מ.א.ן, בסכום של 744,350 (כולל מע"מ). הנתבעת 1 הינה היבואנית של האוטובוס, כאשר האוטובוס נמכר באמצעותה של הנתבעת 2. הנתבעת 1 הנפיקה תעודת אחריות לאוטובוס. כחודשיים לאחר רכישת האוטובוס, נתגלו ליקויים קשים במערכת הבלמים שלו. תלונות על התקלות הנ"ל נמסרו לנתבעת 1. האוטובוס הוכנס למוסך הראשי של הנתבעת 1 והליקויים "תוקנו". בפועל, הליקוי במערכת הבלמים של האוטובוס לא תוקן עד ליום הגשת התביעה וזאת מאחר וכנראה מדובר בפגם ביצור שאינו ניתן לתיקון. לתובע ידוע על ליקוי דומה שהתגלה באוטובוסים נוספים, הזהים לאוטובוס שרכש התובע ואשר נמכרו על ידי מי מהנתבעות ללקוחות שונים.

במהלך השנים 2000 ו- 2001, הוכנס האוטובוס לתיקון בבעיית הבלמים מספר פעמים (5 פעמים לפחות) וזאת במוסך המרכזי של הנתבעת 1, אשר "תיקנה" כביכול את הליקויים שחזרו ונשנו. ביום 29.01.02, או בסמוך לכך, הוכנס האוטובוס לתיקון ליקוי נוסף במערכת הבלמים והנתבעת 1 חייבה את התובע לשלם בגין כך סכום של 4,463 ₪ (לפני זיכוי שניתן בסך של 478 ₪ בגין העובדה שמדובר היה בתקלה חוזרת). התובע סרב לשלם סכום זה, בשל העובדה שמדובר בליקוי חוזר. הנתבעת 1 הגישה כנגד התובע תביעה בעניין זה. לאחר שלא הוגש כתב הגנה, ניתן פסק דין כנגד התובע. מאז אותו חיוב, שנעשה שלא כדין, הפסיק התובע לפנות בתדירות למוסך הנתבעת 1 ותיקן את האוטובוס במוסך מורשה שלה, העונה לשם "מוסך מ.ש.א. 1996 בע"מ".

התובע טוען כי מערכת הבלמים לא תוקנה מעולם באופן שהתקלה נפתרה באופן מוחלט. האוטובוס המשיך לפקוד את מוסך מ.ש.א בגין הליקויים במערכת הבלמים. בחודש יוני 2003 סברו במוסך מ.ש.א כי אם יוחלף חלק המכונה "קליפר", אזי תיפתר התקלה. התיקון נעשה בעלות של 11,456 ₪, אשר שולמו על ידי התובע. המוסך אף שלח מכתב לנתבעת 1 וציין כי מדובר בתקלה חוזרת ונשנית וכי על הנתבעת 1 לשלם תשלום זה, אולם הנתבעת 1 סירבה לכך.

התובע נאלץ עקב התקלות החוזרות להשבית את האוטובוס מפעם לפעם ולהפסיד מתן שירותי הסעה לגופים שונים. התובע היה במצוקה נוראית, הואיל והליקוי לא אפשר לו לעבוד בצורה סדירה. התובע פנה למומחה מטעמו, כדי שימליץ בפניו כיצד ניתן לתקן את התקלה. המומחה, אינג' עוזי רז, בדק את האוטובוס וקבע כי "בתחום המהירות הגבוהה ביותר נשמעו דפיקות ורעשים והרכב נטה בחוזקה ימינה. בתחום המהירות הנמוכה הרכב בלם תוך משיכה ימינה אבל לא הורגשו דפיקות ורעשים". המומחה רז קבע כי יש לתקן את הליקוי שהינו באחריות הנתבעת 1.

התובע טוען כי באוטובוסים אחרים שבהם נתגלתה התקלה, נעשה תיקון מתאים לליקוי זה, הידוע והמוכר לנתבעת 1. התובע המשיך לפנות לנתבעת 1 בדרישה לתיקון התקלה, אך היא דחתה אותו בלך ושוב. במארס 2005 הוכנס האוטובוס לתיקון אצל הנתבעת 1 באמצעות חברת מאיה טור בע"מ והתובע שילם 2,883 ₪. בחודש יולי 2005 הוכנס האוטובוס לתיקון אצל הנתבעת 1 באמצעות חברת טיולי א. ראם בע"מ והתובע שילם 12,555 ₪. התובע טוען כי במסגרת הליכי המשפט שקדמו לתיקון כתב התביעה, קבע המומחה מטעם בית המשפט כי מקורו של הפגם בייצור של שילדת האוטובוס או בהרכבת המרכב לשילדה. תיקונים נוספים שנערכו על ידי הנתבעת 1 בהשגחת המומחה מטעם בית המשפט, לא הועילו ומתברר בעליל כי התקלה מהווה פגם בייצור שאינו ניתן לתיקון.

התובע סבור שבנסיבות אלה יש מקום לחייב את מי מהנתבעות להשיב לו סכום של 643,852 ₪, שהינו פועל יוצא של הסכום ששילם התובע בגין האוטובוס בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובסה"כ 1,093,252 ₪ בהפחתת שווי האוטובוס, בסך של 449,400 ₪. כמו כן, עותר התובע לחייב את הנתבעות להשיב לו כספים ששילם בגין תיקון התקלות בבלמים, בסך של 31,375 ₪ וכן להשיב לו את הכספים ששולמו למומחה מטעמו בסך של 7,882 ₪ וכן בגין הפסד ימי עבודה ועגמת נפש בסך של 50,000 ₪.

בכל הנוגע לתביעה של הנתבעת 1 כנגדו בקשר לתיקון שביצעה היא באוטובוס בהנחיית המומחה, טוען התובע כי על הנתבעת 1 לשאת בעלות התיקון, וזאת על רקע האחריות שלה למערכת הבלמים ומאחר וגם התיקון שבוצע נושא התביעה האמורה, לא צלח. התובע מוסיף כי הוא לא הוחתם על התחייבות לשלם את עלות התיקון.

תמצית טיעוני הנתבעת 1

הנתבעת 1 טוענת כי היא היבואנית של שילדת האוטובוס, כאשר המרכב עצמו, הוזמן, נבנה ונרכש מאת הנתבעת 2 בנפרד. השלדה נרכשה ביום 14.08.00. תעודת האחריות שהנפיקה הנתבעת 1 לשילדה, הינה למשך שנתיים ימים, או עד ל- 200,000 ק"מ, המוקדם מבין שני אלה. לפיכך, תעודת האחריות פגה ביום 14.08.02. הנתבעת 1 מכחישה כי האוטובוס טופל אצלה בגין בעיות של בלמים בשנים 2000 ו- 2001 וטוענת בתוקף כי למן רכישת האוטובוס ועד ליום 28.01.02, המועד הראשון שבו טופלו הבלמים, הוכנס האוטובוס למוסך שלה אך ורק לצורך טיפולים שוטפים ועניינים אחרים שאינם נוגעים כלל למערכת הבלמים. הנתבעת 1 פירטה את תאריכי הטיפולים האמורים ואף צרפה אסמכתאות לכך כבר בכתב הגנתה.

לטענת הנתבעת 1 גם הטיפול שבוצע ביום 28.1.02, שנגע אומנם למערכת הבלמים, היה טיפול שגרתי של החלפת דיסקיות בלמים קדמיות וכן ביצוע ליטוש צלחות קדמיות בשלב שבו האוטובוס גמע כ- 110,000 ק"מ. הנתבעת 1 טוענת כי הגם שטיפול זה לא היה כלול במסגרת האחריות, הוחלט לפנים משורת הדין, לא לחייב את התובע בגין ליטוש הצלחות. רק ביום 28.10.02 וכחודשיים ומעלה לאחר תום תקופת האחריות, וכאשר מד האוץ של האוטובוס מראה 165,800 ק"מ, הוכנס האוטובוס למוסך הנתבעת 1 עם תלונה שהועלתה לראשונה אז, בדבר הגה רועד בזמן בלימה. במסגרת תיקון זה, הוחלפו דיסקיות בלם אחוריות וקדמיות, כולל ליטוש צלחות, ובגין כך חויב התובע בסכום של 4,463 ₪, אשר כלל הנחה לפנים משורת הדין בגין הדיסקיות הקדמיות.

הנתבעת 1 טוענת כי כתב האחריות מחריג במפורש בלאי סביר ורגיל של חלקים נשחקים משימוש במערכת הבלימה, כגון אלה שהוחלפו באוטובוס ועל אחת כמה וכמה, כאשר האחריות פגה כבר ביום 14.08.02. זאת ועוד, בדיקה ממוחשבת שנערכה לאוטובוס בסיום התיקון שבוצע ביום 28.10.02, הראה כי הכל תקין. התובע סרב לשלם את עלות התיקון ועל כן נאלצה הנתבעת 1 להגיש כנגדו תביעה לבית המשפט. הנתבעת 1 טוענת כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה כנגד התובע, מהווה השתק עילה ומעשה בית דין ביחס לעלות התיקון הנ"ל. הנתבעת 1 טוענת כי במכתבו של מוסך מ.ש.א, אין כל המלצה על כך שעליה לשאת בעלות התיקון.

הנתבעת 1 טוענת כי מאז חודש אוקטובר 2002 לא הוכנס האוטובוס למוסך שלה. עוד טוענת הנתבעת 1 כי כתב האחריות מחריג במפורש פיצוי כלשהו בגין ימי שהייה במוסך, או נזקים עקיפים כלשהם כגון הפסד הכנסה וכדומה. הנתבעת 1 טוענת כי שחיקת מערכת הבלימה על מכלוליה, הינה ביחס ישר להיקף השימוש באוטובוס ולאופן השימוש ולרבות שיעור העמסתו. לגרסתה, התובע התרשל בהחזקת האוטובוס, לא ביצע את הטיפולים הנדרשים לפי הוראות היצרן ועל כן, ככל שקיימת תקלה במערכת הבלמים, זו הינה פועל יוצא מהתרשלותו האמורה.

בכל הנוגע לבדיקת המומחה מטעם התובע, אינג' רז, טוענת הנתבעת כי מדובר בבדיקה שארעה כ- 39 חודשים לאחר רכישת האוטובוס, ועל כן נקטע כל קשר סיבתי בין טיפולים שביצעה הנתבעת 1 ולבין הנזק הנטען. עוד טוענת הנתבעת 1 כי המומחה רז לא קובע את מהות התקלה ואף אינו קובע כי היא אחראית לתיקון התקלה. מוסיפה הנתבעת 1 וטוענת כי לאחר בדיקת האוטובוס על ידי אינג' רז ולפנים משורת הדין, שלחה היא נציג מטעמה למוסך מ.ש.א. ולאחר החלפת דיסקיות בלמים ובדיקה במכון הרישוי, נתגלו הפרשי בלימה תקינים של אחוז אחד בלבד. הנתבעת 1 טוענת כי אין לה כל אחריות לתקלות הנטענות, לאחר שהאוטובוס גמע מעבר ל- 200,000 ק"מ.

לגבי קביעת המומחה מטעם בית המשפט, טוענת הנתבעת 1 כי האחרון לא הצליח להגיע למסקנה מהו מקור הפגם (בשילדה או בהרכבת המרכב), הוא לא הגדיר מהו הפגם היסודי שנמצא, הוא לא קבע כי הפגם אינו בר תיקון ואף לא קבע כי האוטובוס כמכלול, פגום. במהלך בדיקת המומחה במוסך הנתבעת 1, בוצע תיקון כבקשת המומחה וכנגד התחייבות התובע לשאת בעלותו והתובע אף נדרש להגיע לביקורת במוסך תוך שבוע ימים. חרף זאת, התובע לא עשה כן, ובהתאם לכך הודיעה הנתבעת 1 כי היא מסירה כל אחריות לאותו תיקון. הנתבעת 1 טוענת כי בכך מנע התובע את המשך הבדיקה על ידי המומחה.

הנתבעת 1 מוסיפה וטוענת כי התובע לא נתן הודעת ביטול לעסקת הרכישה של האוטובוס וזאת בניגוד לחובתו לתת הודעה כאמור ואף תוך זמן סביר. עוד טוענת הנתבעת 1 כי בכל מקרה, השבת הכספים ששולמו לאחר שנים כה רבות ושימוש כה מסיבי שנעשה באוטובוס, הינה בלתי צודקת ולחילופין, יש לקזז מסכום ההשבה הנטען, דמי שימוש ראויים שמוערכים ב- 1,500 ₪ + מע"מ ליום עבודה כפול 7.5 שנים.

בתביעה שהגישה הנתבעת 1 כנגד התובע לתשלום עלות התיקון שבוצע בהנחיית המומחה, טוענת הנתבעת 1 כי על התובע לשלם את עלות התיקון הנ"ל. לעניין הודעת צד ג', טוענת הנתבעת 1 כי ככל שהפגם במערכת הבלמים (המוכחש) נובע מהמרכב או מהרכבת המרכב לשלדה, האחריות בנושא חלה על הנתבעת 2.

תמצית טיעוני הנתבעת 2